כתב וצילם: קובי פינקלר

לפני כאלף וארבע מאות שנים החליטו להקים עיר. חדשה לשם שינוי. בלב החולות, לא הרחק מיפו שתולדותיה כבר רשומים בתנ"ך.
הקמתה של רמלה בחולות הסמוכים ללוד (שם העיר רמלה גזור מן המילה הערבית רָמֳל שפירושה חול) נבעה משיקולים אסטרטגיים, פוליטיים ואחרים. בהיות המקום סמוך לצומת דרכים מרכזי בארץ ישראל (היתה זו דרך הים ממצרים לדמשק, וממזרח למערב הדרך המוליכה מיפו לירושלים ולרבת עמון).

כיוון שיועדה להיות עיר בירה, גם לה כמו לבירות הקודמות, ירושלים וקיסריה בנו מפעל מים. מעיינות באזור גזר הובילו מים באמת מים לבריכות אגירה תת קרקעיות במרכז העיר (אליה נגיע מאוחר יותר).
לעיר, היסטוריה עתיקה ומפוארת. כעיר עתיקה נשתמרו בה שכיות חמדה, המלמדות על מעמדה החשוב בימי קדם. אתריה המרכזיים וההיסטוריים של רמלה מהווים אבן שואבת לאלפי מטיילים, חוקרים והיסטוריונים לאורך הדורות.

כדי להכיר את אוצרותיה, הן היהודיים והן הלאומיים נסור בתחילה למוזיאון העירוני.
המוזיאון, ממוקם במבנה היסטורי (בן 90 שנה..) ששימש בזמנו את עיריית רמלה תחת המנדט הבריטי והוא מתעד ומציג את תולדות העיר למן הקמתה ועד ימינו. בתצוגת הקבע שישה חדרים בהם ממצאים המציגים את חיי היום יום, המסחר והאמנות ואת המרקם האתני והרב-תרבותי של האוכלוסייה. תצוגה מיוחדת מוקדשת למטבעות העיר רמלה ולמטמונים שהתגלו בעיר ובסביבתה. ראוי לציין במיוחד את מטמון הזהב הכולל 376 מטבעות זהב ושישה מטילי זהב.

מבט מבפנים על המוזיאון ברמלה

עוד במוזיאון תולדות מלחמת השחרור בעיר ובסביבתה, אוהל המעברות המייצג את ההתיישבות המואצת בעיר ותוכניות הפיתוח העתידי של העיר. במוזיאון אגף חדש לתערוכות מתחלפות עם אוספי המוזיאון ועבודות של אמני העיר.
כתובת – רחוב הרצל 112 רמלה .
פתוח א'-ה' 16.00-10.00, ימי ו' וערבי חג 10.00-13.00
ביקורי קבוצות בתאום מראש. טלפון: 08-9292650, פקס: 08-9292450, מוקד עירוני 08-9771780/79.

"מיני רמלה" - מינאטורות של העיר במוזיאון

תצפית על העיר מהמגדל הלבן
בחצר המתחם שלושה מאגרי מים תת קרקעיים ובצפון המתחם עומד מגדל המתנשא לגובה 30 מ', אשר שימש, ככל הנראה, כמגדל תצפית, שכן מראשו ניתן להשקיף על שטחים נרחבים.

המגדל הלבן - לא לבעלי פחד גבהים

השוק העירוני
שוק רמלה הוא אחד השווקים הצבעוניים, המוצלחים והיפים בארץ. השוק הוקם בסוף התקופה התורכית וקיים כבר למעלה מ-100 שנה. מדי שבוע, במיוחד בימי רביעי, פוקדים את השוק אלפי איש, שנהנים מחוויית קנייה מיוחדת ומחנייה בשפע. ברמלה שווקים תוססים ומסעדות מגוונות המהוות בבואה מוקטנת של הפסיפס האנושי החם המתקיים בה.

בית הקברות הצבאי הבריטי
באזור התעשייה על הדרך מרמלה ללוד נמצא בית קברות הצבאי הגדול בארץ ישראל, בו טמונים חיילים בריטיים שנפלו בארץ ישראל בשתי מלחמות העולם וביניהן. בית הקברות נבנה אחרי מלחמת העולם הראשונה כאשר רמלה הייתה נתונה לשליטת הבריגדה האוסטרלית של הפרשים הקלים. בית הקברות הנמצא במזרחה של העיר הוא אזור מטופח ומסודר בעל מרחבים מוריקים של דשא. ניתן לזהות בבית הקברות גם מצבות מעוטרות במגן דוד, דבר המעיד קבורתם של חיילים יהודים. בסיור בין שבילי המצבות ניתן לזהות את קברו של הנכד של הברון אדמונד דה רוטשילד.
לא מוצאים? אז זו הכתובת – רחוב דוכיפת פינת התקווה.

רמלה - תצפית, למרות המבנים הצבע הירוק נשמר

אנדרטת האצ"ל
בפרוץ מלחמת העצמאות נלחם האצ"ל ותקף על פי בקשת מטה ההגנה את רמלה כדי לפרוץ את הדרך לירושלים הנצורה. כוחות האצ"ל תקפו את רמלה מספר פעמים ובין המבצעים ניתן למנות את פיצוץ תחנת הרכבת בלוד, פעולות תגמול והתקפות על עורקי תחבורה בצירים מרכזיים.
במהלך הקרבות בחזית רמלה נפלו 51 מלוחמי האצ"ל. חלקם הוכרזו נעדרים בלהט הקרבות ורק כעבור 4 שנים נערך מבצע לאיתור החללים והבאתם לקבורה.

אנדרטת האצ"ל המוצבת בכניסה הצפונית לרמלה, בואך מתל אביב מעבר למסילת הברזל, בגזרה בה התחוללו הקרבות, הוקמה לזכרם של אותם חיילים גיבורים שנפלו במערכות רמלה תש"ח. האנדרטה הוקמה ביוזמת ברית חיילי האצ"ל, המשפחות השכולות וחברים לקרב.
האנדרטה תוכננה ע"י האדריכלים אוסקר ואבי פישר, ונחנכה ביום ל"ג בעומר י"ח באייר תשנ"ב 21.5.92. האנדרטה מעוצבת כמגן דוד תלת ממדי, אשר הקירות משני עבריו בנויים בגבהים משתנים ויוצרים מכלול הפונה לעבר ירושלים.

ולקינוח – בריכת הקשתות:
בתום חודשים של עבודות שימור, שדרוג, תחזוקה וחשמל נפתחה מחדש בריכת הקשתות המפורסמת. ראש עיריית רמלה מר יואל לביא גאה במיוחד בפרויקט זה ואישית ואף הנחה את אנשי המנגנון העירוני לבצע את פעולות השדרוג ולפעול לפתיחתה של הבריכה לקהל הרחב מוקדם ככל שניתן.

אז מה היא הבריכה המדוברת?
בריכת הקשתות היא חלק ממערכת של בריכות ומאגרים תת-קרקעיים, אשר ככל הנראה קיבלו מים מן האמה. בעשור האחרון נחפרו חלקים שונים של אמת המים על ידי כמה חוקרים. את המים שנאגרו בבריכת הקשתות שאבו דרך 24 פתחים מרובעים, הקרועים בתקרתה. בראש כל פתח ניצב בסיס עמוד שיש, שבמרכזו נקדח חור עגול כפי שמעיד הנוסע דה-מונקוניז אשר ביקר במקום בשנת 1647. הבריכה נבנתה בפקודת הח'ליף הארון אל-ראשיד, והיא נחנכה לפני כאלף ושלוש מאות שנה!! עדות לכך היא כתובת החקוקה בטיח בראש גרם המדרגות המוליך אל קרקעית הבריכה.

דגם הקשתות בבריכה, שראשן מחודד ומפתחן רחב, מהווה דוגמה ראשונה לשימוש שיטתי בקשת מחודדת בבנייה. לפיכך מהווה בריכת הקשתות סימן דרך באדריכלות, והיא מתבלטת בגודלה, בחוסנה וביופיה.
לאחר רעש האדמה של שנת 1068 וחורבנה של רמלה, ננטשה העיר והוקמה מחדש מאוחר יותר על ידי הצלבנים סביב השוק העירוני של ימינו. הבריכה נותרה במרחק של כ- 800 מ' מחוץ לעיר, בסמוך מאוד לדרך יפו-ירושלים, שעולי רגל ונוסעים רבים עברו בה.

בריכת הקשתות - כך היא נראית מבפנים

כיום חודרים המים אל הבריכה דרך סדקים בקיר הבטון שנבנה בימי המנדט הבריטי, החוצץ בין הקמרון שהתמוטט ונסתם לשאר חלקי הבריכה. לעתים חודרים המים דרך סדקים הנמצאים בגובה של כשישה מ' מקרקעית הבריכה.
במהלך השנים הועלו כמה הצעות באשר למקור המים, והיו שגרסו שמקורם במי תהום או מעיין שכבה שהבריכה נבנתה בצמוד אליו. לדעתם, גם בעת העתיקה זה היה מקור המים לבריכה, והימצאות מי התהום או המעיין הכתיבו את מיקומה בתוככי העיר. דעה זו איננה סבירה בהתחשב בתיעוד ההיסטורי ובנתונים המוכרים כיום באשר לעומק שכבת מי התהום.

במסמך משנת 1940 הנמצא בארכיון רשות העתיקות מצוין במפורש כי הבריכה מקבלת את מימיה ממי גשמים בלבד. מידע זה עולה גם מעדותם של תושבים ותיקים ברמלה. בשנים גשומות במיוחד עלתה הבריכה על גדותיה כפי שעולה ממסמך משנת 1931 הנמצא בארכיון רשות העתיקות. הכניסה בתשלום.
טל' 08-9771595, 08-9207586, 052-8510715.

סיפורו האישי של מנהל האתר:
גם סיפורו של מנהל המקום הוא סיפור מיוחד. הוא קם כל לילה בשלוש לפנות בוקר, פותח את שערי בית הכנסת, מיטיב את הנרות והשמן, קורא את כל פרקי התהילים, מתפלל עם הנץ החמה וממהר לפתוח את הבריכה. בתום העבודה הוא חוזר לבית הכנסת למנחה וערבית ורק אז שב לביתו לנוח לקראת יום חדש. יש עוד מקום כזה?
לבירורים נוספים: מוקד עירוני – 08-9771780/79.